טכנית, במערכות יחסים לטווח קצר יש סיכוי ששקר לא יתגלה לצד השני, כגון כאשר דלפון בחור מגיע לפגישה ראשונה בבגדים מהודרים, ולא מתפתח קשר לטווח ארוך, יתכן שהבחורה לא תגלה שהוא דלפון.
מאידך:
– האם זה בריא נפשית לאדם להתרגל לשקר?
– האם שקר לטווח קצרים לא יכולים לבוא אחר כך כ"בומרנג", כי מי יודע עם מי ניפגש בעתיד?

ולעניין זה, אמר רב לבנו, ששיקר כדי להשרות שלום בית בין הוריו  (יבמות דף סג/א ): לא טוב לנהוג כך, משום "למדו לשונם דבר שקר העווה נלאו"… דהיינו גם כשאדם משקר לצורך, צריך להיזהר לא להתמיד בשקר כדי שלא יתרגל בו חס ושלום.

לחשוב על הערך המוסף החינוכי הגלום בכלי האינטלקטואלי –
אלו ערכים התלמידים יכולים לרכוש במסגרת ניהול דיון,
כגון: הקשבה, כבוד, יכולת כניסה לראש הזולת,
התובנה שפיתוח פן קוגניטיבי בדיון פורה ומעמיק
יכול להשפיע ולהשליך גם על הפן הערכי בחינוך התלמידים ומה תפקידנו ומקומנו בנידון
כאנשי חינוך – מדריכים ומורים, ועוד ועוד…

הוצעו פירושים יפים ומעניינים להשלכה של האמת ארצה וחזרתה לשמיים.
בהשלכת האמת ארצה יש הפרדה בינה לבין שאר הערכים (חסד, שלום, וצדק כערכים).
אלו  נשארים ערכים מוחלטים ואילו ערך האמת מוכנס לקטגוריה אחרת.
שכן האמת מורכבת ואינה מוחלטת :  "אלו ואלו דברי אלוהים חיים."
האם אדם שלא מעליב כלה ביום חופתה מוותר על האמת שלו?
איזה ערך יש לסוג כזה של אמת?

ולכן: אני תומכת בלתת מחמאה לאישה/ לכלה / לתלמיד / לסתם בן אדם
גם היא היא לא ממש אובייקטיבית נכונה. ואפילו עשות מניפולציות (כמו שעשה אהרון)
עד כדי להעלים מידע שגילויו עלול לפגוע במרקם היחסים בין איש לרעהו